תאונות עבודה

תאונות עבודה

 

עובד אשר נפגע עקב תאונת עבודה זכאי להגיש תביעה להכרתו כנפגע עבודה למוסד לביטוח לאומי.במידה והתאונה עקב רשלנותו של המעביד ו/או צד שלישי, קיימת לנפגע עילת תביעה גם כנגד המעביד ו/או צד שלישי בנוסף לתביעת המוסד לביטוח לאומי.

ויודגש הפיצוי שיתקבל הן בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי והן כנגד המעביד ו/או צד ג' יגיע תמיד ל 100% מהפיצוי (כלומר לא ניתן לקבל כפל פיצוי והסכומים תמיד משלימים האחד את השני).

מהי תאונת עבודה / מחלת מקצוע ?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995‏ מגדיר מהי תאונת עבודה:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חל בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו."

 

סעיף 81 לחוק מרחיב וקובע:

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

תאונה שאירעה באחת מהנסיבות המתוארות לעיל תוכר כתאונת עבודה, משכך, זכאי הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלאות עבור דמי פגיעה, ובמידה ונותרה לו נכות צמיתה זכאי הנפגע בתנאים מסויימים למענק חד פעמי או קצבה חודשית, כמו גם להטבות נוספות שקצרה היריעה מלפרטן.

מהם דמי הפגיעה ?

מבוטח זכאי לקבלת דמי פגיעה כאשר הוא נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת.

דמי הפגיעה הינם נגזרת של שכרו של הנפגע ומשולמים כאשר המעביד אינו משלם את שכרו של העובד עקב פגיעתו.

אצל מעסיקים גדולים או עובדי מדינה ישנו הסדר לפיו המעביד ממשיך לשלם לעובד את שכרו ותובע את החזר השכר מן המוסד לביטוח לאומי.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגישבמהלך שנה מיום התאונה בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגורי המבוטח, לטופס התביעה יש לצרף תעודה רפואית ראשונה על הפגיעה, הניתנת בקופת חולים וכן תעודות רפואיות נוספות לפגיעה בעבודה.

רופא קופת החולים אינו רשאי לתת תעודה רפואית לנפגע עבודה שחורגת מסך של 91 ימים.

התשלום עבור דמי פגיעה ניתן בעד 91 ימים בלבד, כאשר הסכום מחושב לפי 75% מהשכר החייב בדמי ביטוח ברבע השנה שלפני הפגיעה.

יש לציין שקיים הבדל בין שכיר לעצמאי, ההבדל מתבטא בכך שבעד תשעת ימי הזכאות הראשונים ישולמו דמי פגיעה לשכירים בלבד, בעוד שמבוטח עצמאי שנפגע אינו זכאי לדמי פגיעה בעד 9 ימי הזכאות הראשונים.

מעבר לקבלת דמי הפגיעה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות מעבודה.

מי זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה ?

זכאי לקבל גמלת נכות בעבודה, כל מבוטח שנפגע בעבודה או נפגע אשר סובל ממחלה שהוכרה כמחלת מקצוע אשר גרמה לו לנכות.יובהר כי תביעה לקביעת דרגת נכות, תידון רק לאחר שהתביעה לדמי פגיעה בעבודה אושרה.

כיצד ניתן לקבל גמלת נכות ?

נפגע אשר הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, יוזמן לוועדה רפואית.בוועדה יושב מזכיר מטעם המוסד לביטוח לאומי וכן רופא אחד או יותר שהם אינם עובדים של המוסד לביטוח לאומי.בוועדה שמתקיימת נרשמות תלונות הנפגע על המגבלות מהן הוא סובל, ולאחר מכן בודק אותו רופא היושב בוועדה.לאחר שהנפגע עוזב את החדר, הוועדה תסכם את ממצאי הבדיקה וטופס פרוטוקול הוועדה בו נרשמו מסקנות הוועדה ישלח לכתובתו הרשומה של הנפגע.

האם כל נכות תזכה בגמלה

על מנת שנפגע יהיה זכאי לקבל גימלה צריך שתקבע לו נכות בדרגה של 10% נכות צמיתה לפחות.

אופן תשלום הגמלאות

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות זמנית הגבוהה מ 10% נכות, יקבל קיצבה חודשית למשך פרק הזמן שקבעה הוועדה.

בסיום נכותו הזמנית, יזומן הנפגע לוועדה רפואית נוספת אשר תקבע את נכותו בהמשך.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה עד לשיעור של 19%, זכאי למענק חד פעמי.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה מ- 20%- 100%, זכאי לקיצבה חודשית.

מתי יש להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ?

את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. יש למועד זה חשיבות רבה משום שהגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכות לגימלה, כולה או חלקה.

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית ?

כן, ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.  ערעור זה יידון בפני הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי.יובהר כי גם המוסד לביטוח לאומי רשאי לערור על החלטת הוועדה הרפואית ולא רק הנפגע.הוועדה הרפואית לעררים רשאית להשאיר את החלטת הוועדה הראשונה על כנה, לשנותה או לבטלה, והכל בין אם הוועדה נתבקשה לעשות כן ע"י העורר ובין אם לאו.קביעת הוועדה הרפואית לעררים היא סופית, אולם ניתן לערער עליה בפני בית הדין האיזורי לעבודה בשאלת חוק בלבד.

במידה והוועדה הרפואית לעררים טעתה, בית הדין יורה על החזרת הענין לוועדה אשר תתבקש לדון בטעותה ולתקנה.

בית הדין אינו מוסמך להתערב בקביעות רפואיות של הוועדה ותפקידו להתערב אך ורק אם הוועדה טעתה בשאלת חוק.

לירן שוובר - עורכות דין וגישור