ביטוח חיים 

פוליסת אובדן כושר עבודה באה להגן על תובע מפני היום בו אם כתוצאה ממחלה או תאונה, יאבד התובע את כושרו לעבוד בשיעור של לפחות 75% (הנחשב מלא) ולא יוכל לעסוק בעיסוק בכל עיסוק סביר, או בעיסוקו טרם האירוע, כאשר מצב זה יימשך מעבר לתקופת ההמתנה הנקובה בפוליסה (בד"כ כ 3 חודשים) במקרה כזה, יהיה זכאי התובע לתגמולי ביטוח חודשיים מחברת הביטוח בהתאם לפוליסה שלו וכל עוד הוא עונה להגדרת אובדן כושר עבודה בהתאם לפוליסה.

ישנן פוליסות בהן אובדן כושר עובדה הינו אובדן של 25% בלבד מכושר העבודה, פוליסות אלו הינן יקרות יותר אולם לתובע קל יותר להוכיח אובדן כושר עבודה במקרה זה.

תקופת המתנה הינה התקופה בה התובע נדרש להמתין מרגע שהינו מצוי באובדן כושר עבודה ועד למועד שבו יתחיל להיות זכאי לקבלת התגמול החודשי.

 

המבוטח יקבל תגמול חודשי במקרה של אובדן כושר עבודה, עד להחלמתו או חזרתו לעבודתו עד ,שחס וחלילה נפטר, או בסיום תקופת הביטוח או סיום שנת הביטוח בה ימלאו למבוטח 67- 65 שנה (בד"כ) – גיל פרישה.  

ברוב הפוליסות קיים סעיף שחרור מתשלום פרמיות במקרה של כושר עבודה.

שחרור מתשלום פרמיות במקרה של אובדן כושר עבודה משמעו, שחרור המבוטח מחובתו לשלם פרמיה לפוליסה. במקרה של אובדן כושר עבודה, חברת הביטוח פוטרת את התובע מתשלום הפרמיה לפוליסה, בין אם זו פוליסה לביטוח מנהלים או ביטוח פרט

 

בפוליסות רבות קיים נספח נכות,

נספח נכות הינו נספח אשר יכול להימכר במסגרת תוכנית לביטוח חיים ומטרתו מתן תשלום ביטוחי נוסף במקרה של נכות מלאה או באחוזים מסכום הביטוח במקרה של נכות חלקית. בכל מקרה אין סכום הביטוח הנוסף יכול לעלות על סכום הביטוח במקרה של מוות בפוליסה הבסיסית.

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים בלבד לאחר קרות מקרה הביטוח.

 

ביטוח חיים

לירן שוובר - עורכות דין וגישור